אתר העור הישראלי
 
הפרשות ודלקות נרתיק

הסיבה השכיחה ביותר לביקורי נשים אצל הגניקולוג היא הפרשות נרתיקיות. אבחנת המחולל וטיפול נכון בבעיה יכולים לפתור לרוב את האישה מן הטרדה הזאת ולחסוך ממנה ביקורים חוזרים ונשנים והתרוצצות מרופא אחד למשנהו.

חמישה גורמים מהווים את רוב הסיבות לדלקת או להפרשה נרתיקית:

1.      חיידק הגרדנרלה וגינליס (המופילוס) כ- 33%.
2
.      דלקת צוואר הרחם כ- 25%-20%
3.      פטריית השמרים (קנדידה) כ- 20%.
4.      טריכומונס כ-  10%.
5.      הפרשה מרובה נורמלית כ- 10%.

מה השכיחות של הדלקות השונות?

המחולל השכיח ביותר הוא חיידק ההמופילוס (גרדנרלה) וגינליס. חיידק זה גורם להפרשה מימית רבה ומדיפת ריח.
שניה לו בשכיחות דלקת הצוואר. אפילו שההפרשה היא מהנרתיק, מקורה הוא מצוואר הרחם. האופייני להפרשה הוא שהיא מוגלתית וצהובה ולרוב סמיכה.

לעיתים קרובות הפרשה זו מלווה בכתמים דימומיים בין מחזורי הווסת או אפילו לאחר קיום יחסי מין. במקרים חמורים האשה מתלוננת על כאב בשיפולי הבטן ובאגן. הגורמים השכיחים ביותר לדלקת הצוואר הם חיידקי הכלמידיה, הזיבה וחיידקי המעיים [כמו קלבסיילה, אי קולי, פרוטאוס, סטרפטוקוקוס פקליס].

לפטריית השמרים (קנדידה)אופיינית הפרשה מרובה, לעתים כמו קוטג' ובעיקר גרד מטריד ולעיתים התנפחות עזה של השפתיים וצריבה מקומית.

הטריכומונס וגינליס,המוכר בשם מחלת ה"פינג פונג" בעוברו כמו כדור פינג –פונג מאשה לגבר וחוזר חלילה, גורם להפרשה מרובה בליווי גרד, צריבה, הכתמה דמית ולעיתים קרובות לריח בלתי נעים.

משלימה את הרשימה ההפרשה המרובה אך נורמלית. ברור מלא שנערך לאשה לא מגלה כל חיידק, נגיף, או גורם זיהומי אחר, וכמו כן אינו מגלה נזק ברקמות אברי המין של האשה.

סיבות נוספות , שכיחות פחות מביאות אף הן להפרשה ולדלקת נרתיקית, כמו למשל: דלקת נרתיקית הנגרמת מדלדול רירית הנרתיק (אתרופיה) בגיל מבוגר, וכיבים בנרתיק.

האם יש דלקות מעורבות, של כמה גורמים יחד?

שכיחה ביותר התופעה של דלקות משולבות הנגרמות ע"י צירוף של מספר מחוללים, כמו טריכומונס וחיידק ההמופילוס וגינליס או טריכומונס ופטריית השמרים. דלקות הנרתיק הנגרמות ע"י מחוללים שונים יכולות להיות דומות ביותר ע"פ המראה החיצוני וסוג ההפרשה, ולכן, על הרופא המיומן לזהות את הגורם באמצעים מדוייקים יותר. הרופא המטפל באישה יכול לעיתים לאבחן את גורם הדלקת בו במקום ע"י הסתכלות במיקרוסקופ בטיפה מן ההפרשה הנרתיקית. אולם, לעיתים עליו להיעזר במעבדה הבקטריולוגית, כשהוא שולח דוגמא מהפרשת האשה לתרבית.

דלקת נרתיק הנגרמת ע"י חיידק הגרנרלה הוגינליס= בקטריאל וגינוזיס

ההפרשה המורבה והריח הדוחה הם האופיינים ביותר לדלקת זו. היות שחיידק זה אינו תוקף את הרקמות, לרוב אין כל סימנים של גירוי ואין תלונות כמו גרד וצריבה, אך לעתים סובלת האישה מתכיפות במתן שתן, כאב בעת יחסי מין, תחושת יובש בנרתיק ולעתים דימום נרתיקי.

ההפרשה האופיינית הינה הומוגנית בצבע אפרפר בהיר וריחה דוחה ביותר (לעיתים מזכיר ריח דגים).  רבים מתייחסים לחיידק זה כאל תושב קבע בנרתיק האשה גם כשאינו גורם לדלקת, ולכן הטיפול ינתן רק כאשר מופיעות תלונות מצד האשה. במרבית המקרים הדלקת הנגרמת ע"י חיידק זה משולבת בחיידקים ואורגניזמים נוספים, כמו פטריות והשילוב עם החיידקים הנוספים הוא זה שגורם לריח הלא נעים שנודף מן ההפרשה.

ההדבקה נעשית באמצעות יחסי מין וניתן לבודד חיידקים אלו בקרב בני זוגן של נשים שסובלות מן הדלקת. שהיות שהחיידק נמצא אצל שני בני הזוג , ראוי לטפל בשניהם בו זמנית למניעת הדבקה חוזרת.

הטיפול ניתן בכדורים, דרך הפה, וכולל תכשירי אנטיביוטיקה ע"פ החלטת הרופא. ניתן לטפל במינון חד פעמי או בטיפול במשך 5-7 ימים. אחד התכשירים היותר מוצלחים הינו הפלגיל (מטרונידזול) כאשר נוטלים תכשיר זה יש להכיר את תופעות הלוואישעלולות לכלול חוסר תאבון, בחילה או הקאה, כאבי בטן שילשול, או עצירות. לעיתים רחוקות יותר –טעם מר בפה, הפרעות בראייה, כאבי ראש, גב ופרקים, נדודי שינה ומצבי בלבול.

לפרקים עלולות להופיע תחושות של עקצוץ בנרתיק והרגשת צריבה במתן שתן. תופעות אלו חולפות מעצמן. אצל חלק מן הנשים עלול להתהוות זיהום משני בפטריית השמרים (קנדידה), בפה או בנרתיק.

דלקת צוואר הרחם

מעניין לדעת כי כחמישית עד רבע מהנשים המתלוננות על הפרשה נרתיקית כלל לא סובלות מדלקת הנרתיק. נשים אלו המתלוננות על הפרשה מוגלתית שלעיתים מוכתמת בדם, סובלות מדלקת הצוואר. טיפולים מקומיים כמו נרות או קרמים הניתנים לרוב לנשים אלו מתוך אבחנה לא נכונה של כביכול דלקת פטריית או חיידקית של הנרתיק, כלל לא מועילים ותורמים לתסכול של האשה והרופא המטפל בשל הדלקת המתמשכת ש"אינה מגיבה לטיפול".

היות שמחוללי דלקת הצוואר נמצאים עמוק בצוואר הרחם הם יגיבו רק לטיפול אנטיביוטי שיגיע אל זרם הדם, כמו זה שניתן בטבליות דרך הפה.

בין הגורמים הידועים המביאים לדלקת הצוואר נמנים חיידקי הזיבה, הכלמידיה, נגיפי הפפילומה וההרפס, טפיל הטריכומונס וגינליס וחיידקי המעיים כמו קלבסיילה. לכל חיידק ולכל גורם זיהומי ניתן הטיפול הייחודי המתאים לו.

המצב האופייני לדלקת הצוואר היא ההפרשה המוגלתית והדימומים שבין הווסתות. היות שצוואר הרחם מודלק ופריך, הוא מדמם בקלות למגע, במיוחד אחרי מגע מיני.

ההפרשה אינה מדיפה ריח רע.
היות שהדלקת מרוכזת בצוואר הרחם, היא עלולה להביא לכאב בשיפולי הבטן ובאגן במיוחד בעת מגע מיני.
לרוב האשה אינה מתלוננת על גירוי, גרד, או צריבה בנרתיק, אך כשההפרשה ממושכת היא גורמת לגרוי בפות ולתחושת צריבה שם.

דלקת הצוואר פוגעת למעשה בתעלת הצוואר הפינימית ולא בחלקו החיצוני, ולכן, חשובה בדיקה מדוקדקת לאיבחון מדוייק. מבין כל הגורמים שהוזכרו כמחוללי דלקת הצוואר, ההרפס והכלמידיה ניתנים לאבחון. גם באמצעות בדיקת נוגדנים בדם. חשוב להזכיר את בדיקת משטח הצוואר (PAP SMEAR).משטח זה יכול לאבחן חלק מהגורמים לדלקת וכן לבחון את הצוואר לאיתור סרטן בשלבים ראשוניים , שהינם ברי ריפוי מוחלט.

בדיקה נוספת היא הקולפוסקופיהשעיקרה סקירת צוואר הרחם באמצעות מכשיר דמוי מיקרוסקופ המאפשר בדיקה מדוקדקת יותר של צוואר הרחם בזכות יכולת ההגדלה שלו.

מה הטיפול המומלץ?

הטיפול הינו מגוון וצריך להיות מותאם לגורמים המחוללים.

להרפס–משפחת האציקלוויר.
טריכומונס–מגיב לטיפול חד פעמי במספר תכשירי אנטיביוטיקה הנלקחים דרך הפה וניתנים לשני בני הזוג בו זמנית.
הטיפול בכלמידיה ניתן להיעשות ע"י אחד ממספר תכשירי האנטיביוטיקה בהטבה ניכרת.
הטיפול בנגיף הפפילומה הגורם למחלת הקונדילומה בצוואר הרחם, נעשה באופן כירורגי כמו ע"י צריבה, הקפאה או טיפול בלייזר.
טיפולים אחרונים אלו מתאימים גם למצבי דלקת צוואר הנגרמים ע"י מחוללים אחרים.
חיידקי המעיים- אנטיביוטיקה, לרוב דרך הפה.

דלקת הנרתיק והפות ע"י פטריית השמרים.

תלונותיה של האשה תלויות בחומרת הנזק שגרמה הפטרייה לרקמות. במקרים הקלים - הסימפטום השכיח ביותר הוא הגרד.
ככל שמחמירה המחלה מופעים צריבה מקומית, כאב במגע מיני ואפילו בעת ניגוב פשוט. לבוש תחתון צמוד יכול להחמיר את המצב ועל כן יש להימנע ממנו בתקופת הטיפול.

הצריבה המקומית בפות מטעה לעיתים וגורמת לאשה ולרופא לחשוב שמדובר בצריבה בדרכי השתן האופיינית כ"כ לדלקת בדרכי השתן. לפיכך, האשה מקבלת טיפול אנטיביוטי דרך הפה, שלא לצורך , המחמיר את מצב הפטרייה.
לעיתים, פטריית הנרתיק והפות כה עזה, עד שהיא מקיפה לא רק את השפתיים אלה גם את היריכיים , הישבנים ואזור עצם החיק.
נשים הסובלות מפטריית הקנדידה אינן מתלוננות על ריח חריג, הן מתלוננות על הפרשה סמיכה, לעיתים עם חוטים וחתיכות ולעיתים כמו גבינת קוט'ג.

אין מראה אופייני להפרשה פטרייתית זו, וכל מראה הוא אפשרי.

מה קורה בהריון?

הריון הוא מצב חריג, שכן התרבות פטריית הקנדידה בהריון (ולאו דווקה דלקת), ובמיוחד בסוף ההריון מביאה להפרשה ירוקה אפרפרה אופיינית, המחפה את כל קירות הנרתיק וכן להפרשה מימית שלעיתים מטעה לכיוון ירידת מי שפיר.

חשוב לדעת שההפרשה המימית הפטרייתית היא חומצית, ואילו מי השפיר הם בעלי תגובה בסיסית. הגם שהתרבות פטריית הקנדידה יכולה להתרחש גם ללא גרימה דלקת, היינו, ללא תלונות של גרד, צריבה וכו', הרי חשוב לטפל במצב זה למניעת פטריית השמרים בפה היילוד, לכשיוולד.

אבחנת הפטרייה נעשית לא רק על סמך מראה ההפרשה ותלונות האשה, אלא על סמך בדיקת טיפת הפרשה במיקרוסקופ ע"י הרופא המטפל או ביצוע תרבית במעבדה.

מעניין לדעת שכ 15% מן הנשים בגיל הפריון נושאות את הפטרייה בנרתיק גם ללא כל סימני דלקת. שיעור זה עולה ל 30% בשליש האחרון של ההריון. לאור זאת ראוי לראות את הפטרייה כתושבת נורמלית בנרתיק האשה, שרק במצב מסויים כמו לקיחת אנטיביוטיקה, ירידה בתנגודת החיסונית של הגוף, הריון וסכרת –הפטרייה תוקפת את רקמות הגוף וגורמת להפרשה המרובה ולתלונות כמו גרד, צריבה, נפיחות ואודם. מצבים אלו וכן התיישבות הפטרייה במערכת העיכול יכולים להסביר לעיתים דלקת עקשנית בנרתיק שאינה מגיבה לטיפולים חוזרים.

הטיפול המוצע כיום כולל קרם תוך נרתיקי, נרות נרתיקיים וטבליות הניטלות דרך הפה.
לעיתים קרובות טיפול קצר מביא לסילוק התלונות והסימנים של הדלקת , אך לפעמים יש צורך לחזור עליו פעם נוספת.

האם יש להפסיק שימוש בגלולות נגד הריון בשל דלקת פטריתית של הנרתיק?

לא. בעבר נהגו לחשוב שגלולות למניעת הריון מביאות לשכיחות גבוהה יותר של פטריית השמרים בנרתיק. מחקרים רבים לא הצליחו לאשר הנחה זו ועל כן לא מומלץ להפסיק לקחת גלולות אלו כאשר מופיעה דלקת הנרתיק כתוצאה מפטריית השמרים.

מה הוא  טפיל  הטריכומנאס ?

טפיל הטריכומונס גורם לדלקת דרכי המין באשה ובגבר ומועבר בעיקר באמצעות יחסי מין. באומדן גס, מעריכים כי כחמישית מכלל הנשים בעולם וכעשירית מכלל הגברים נדבקים מטפיל זה.

הטפיל נוטה להימצא בנרתיק האשה ובבלוטות שסביבו, בצוואר הרחם, בצינור השתן ובשלפוחית השתן. אצל הגבר –בצינור השתן התחתון, לעיתים גם בפרוסטטה ובבלוטות המין הנוספות. המאגר היחידי בטבע לטפיל זה הינה האשה, כאשר הגבר משמש לרוב כמעביר וכנושא שלו, אלא אם כן הגבר נדבק גם הוא באופן כרוני וממושך, ואזי גם הוא משמש כמאגר.

מחקרים אחדים מראים שניתן לעיתים להידבק בטריכומונס בשרותים ציבוריים , סאונה, בבריכות שחייה, וע"י שימוש משותף בבגדי ים ובמגבות.

איך מתבטאת הדלקת הנגרמת ע"י הטריכומונס?

רוב הנשים והגברים כלל אינם מרגישים בטפיל הנמצא בגופם, כשהוא מחכה לשעת כושר כדי "להתבטא". מעט הגברים שחשים בו (רובם חסרי תלונות) , מתלוננים על צריבה (לרוב קלה) במתן שתן, ואילו הנשים מתחלקות לשתי קבוצות על פי תקופת הדלקת חריפה וכרונית .

הדלקת החריפה גורמת להפרשה רבה, אפרפרה, קצפית, בעלת ריח דוחה.

ההפרשה מלווה בגירוי ובגרד חזקים, אודם הנרתיק וסביבתו, התנפחות ורגישות מקומיים, כאבים עזים בעת קיום יחסי מין וצריבה במתן שתן. לעיתים מופיעים כתמי דם לאחר קיום יחסי מין וכאבים חזקים בזמן הווסת ודמם ווסתי רב מהרגיל. הריון יכול להחמיר את המצב.

הדלקת הכרונית הינה פחות דרמטית ובעלת פחות תלונות וסימנים. ההפרשה מתונה והגרד קל.

היות שבמקרים רבים הדלקת הנרתיקית נגרמת לא רק ע"י טפיל הטריכומונס אלא בו זמנית גם ע"י גורמים נוספיים, כמו פטריית השמרים(קנדידה),וחיידקי ההמופילוס וגינליס והזיבה,הרי שהתיאור של הדלקת והתלונות שהוזכרו אינם אופינים רק לטריכומונס, ולכן על הרופא לבדוק בתשומת לב רבה את האשה ולוודא נוכחות הטפיל בבדיקה מיקרוסקופית, או ע"י בדיקת תרבית במעבדה.

במיקרוסקופניתן להבחין במבנה אליפטי בגודל של כדורית דם לבנה ואשר ממנה יוצאים 4 שוטונים הנמצאים בתנועה מתמדת והגורמים לטפיל להיות בתנועת תזזית כל העת.

מהם הגורמים להדבקה ע"י הטפיל ולהחמרת הדלקת לאחר מכן?

הדלקת אופיינית לתקופת החיים הפוריים של האשה ונדירה הן בגיל הילדות והן לאחר גיל המעבר. הטפיל מעדיף סביבה לחה בעלת חומציות נמוכה ותאי רקמה פגועים. תנאים אלו מושגים בנוכחות של דלקת נרתיקית או דלקת צווארית, כמו בדלקת הנגרמת ע"י נגיף ההרפס, חיידקים מקומיים או פטריית השמרים. גם הריון קשור בשכיחות גבוהה יותר של הדלקת, עקב חומציות נמוכה בשל השפעת הורמוני ההריון. מעניין שמצבי לחץ נפשי, דיכאון וחרדה מביאים כנראה להחמרת תופעות הדלקת.

במחקרים נמצא ששכיחות גבוהה יחסית נמצאה בין נוכחות דלקת הטריכומונס לבין סרטן צוואר הרחם ומצבים טרום סרטניים במקום.

דלקת הטריכומונס אינה עוברת מעצמה וחייבים בטיפול רפואי כדי לסלקה.

טיפול רפואי לאשה בלבד אינו יעיל, שכן הדלקת תחזור ותופיע לאחר קיום יחסי מין עם גבר הנגוע בטפיל. הטיפול הרפואי חייב לכלול את כל השותפים לקיום יחסי מין במשך החודש האחרון.

היות שהטפיל מוצא לו למשכן לא רק את הנרתיק אלא גם את דרכי השתן, הרי שיש צורך בטיפול רפואי שישפיע על כל הגוף, ולא רק על הנרתיק. הטיפול המתאים לבני הזוג הינו בכדורים דרך הפה. לרוב, מספיקה מנה חד פעמית כדי לחסל את הטפיל.

הגם שהטפיל אינו מסוכן לעובר, ואינו פוגע בהריון, הוא גורם לדלקת חמורה יותר כאשר הוא תוקף במהלך ההריון. לפיכך, הריון אינו מהווה סיבה להימנע מטיפול כנגד הטפיל.

הפרשה נרתיקית מוגברת ללא דלקת

חמש עד עשר נשים מכל מאה הסובלות מהפרשה נרתיקית, אינן סובלות כלל מדלקת, וההפרשה המוגברת מקורה בצוואר או בנרתיק עצמו.

ההפרשה אצל נשים אלו היא לרוב צלולה ואינה מלווה בגירוי, גרד, צריבה או ריח חריג.

לעיתים ההפרשה בצבע אפור בהיר רבה ביותר וקשה לשכנע את האשה שאין היא סובלת מדלקת כלשהי, אלא למשל מפעילות מוגברת של הבלוטות הריריות שבצוואר הרחם. הבדיקה המיקרוסקופית והתרבית תקינות ואינן מגלות כל גורם חולני.

הפתרון לנשים אלו, מעבר להסבר מצבן, הוא רחצה תכופה יותר.

רק במקרים נדירים יהיה צורך בטיפול נוסף לבלוטות בצוואר הרחם, כמו צריבה או הקפאה.

האם בדיקת "פאפ-סמיר" מאבחנת את דלקת הנרתיק?

הבדיקה השנתית "פאפ-סמיר" (לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם) חשובה ביותר לבריאות צואר הרחם והנרתיק, אך בדיקה זו אינה מיועדת לבדוק אם יש דלקת בנרתיק.

האם אישה יכולה לטפל בדלקת הנרתיק בעצמה?

נשים רבות אינן יודעות את ההבדלים בין הסוגים השונים של דלקות נרתיקיות. יש בעיות בנרתיק, שצריך לטפל בהן בעזרת תרופות מרשם ולא ע"י מוצרים או תרופות שניתן לקנות ללא מרשם רופא.לכן אלו הן ההמלצות לנשים:

  • אל תאבחני את עצמך! אבחון מדויק ונכון נעשה ע"י הרופא.
  • אל תטפלי בעצמך. חשוב לקבל את הטיפול הנכון לכל סוג של דלקת נרתיקית. למשל: התרופה שתיקני לדלקת פיטרייתית עלולה להחמיר סוגים אחרים של דלקות. תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא, אינן יעילות לטיפול בדלקות נרתיק חמורות, או דלקות צואר, הדורשות טיפול מרשם.
  • לעיתים, יש יותר מסוג דלקת אחת בנרתיק וצריך לעבור בדיקה רפואית מסודרת לאבחון הבעיה.

האם שטיפות (דושים) גורמות לדלקת בנרתיק?

כעיקרון ההמלצה היא לא לעשות שטיפות נרתיק בדושים!כעיקרון ההמלצה היא לא לעשות שטיפות נרתיק בדושים! 
דושים עלולים לעודד דלקות ע"י הפרת האיזון הטבעי של חיידקים ופטריות בנרתיק. 
דושים, טמפונים "מריחים", סבונים גסים ודאודורנטים בספריי עלולים לגרום לדלקות. אין צורך להשתמש באף אחד מהמוצרים הללו באזור הנרתיק. הנרתיק מנקה את עצמו טוב יותר בלעדיהם! 
מוצרים כמו דושים גורמים יותר נזק מתועלת. הם עלולים להסתיר את הסימנים של הדלקת או "לדחוף" את הדלקת גבוה יותר לתוך חלל הבטן. 

האם אין דושים (שטיפות) שמועילים?

על פי גישת הרפואה הטבעית ישנם דושים נרתיקיים שמועילים: [עפ"י ד"ר גידי עירון בכתבה בעיתון "את" מאוגוסט 2001]

  • כף חומץ(רצוי חומץ תפוחים) מהול בליטר מים
  • טיפה (ובהמשך יותר) של שמן עץ התה מהולה בכוס מים(רצוי פיזיולוגיים)
  • מליסה או מג'ורנה
  • מג'ורנה בשילוב עם תמצית אכיניצאה

מה לגבי אמבטיות ישיבה?

במקרה של דלקת הפות, אפשר להיעזר באמבט ישיבה של:

  • קורנפלור מהול במים
  • מים מהולים בתמצית אכילאה מיליפוליום ואפשר לשלב גם תמצית צמח קלנדולה
  • מים מהולים ב"נימפאה"הקשה להשגה בארץ.

האם פדים או תחתוניות גורמים לדלקת בנרתיק?

הדעות חלוקות.
יש הממליצים להימנע משימוש בפדים / תחתוניות שכן שימוש יומיומי בהם, בעיקר אם תדירות החלפתן נמוכה, גורם להצטברות לחות ומהווה מצע נוח להתפתחות חיידקים ופטריות.

איך אישה יכולה למנוע את דלקת הנרתיק?

את יכולה לצמצם את הסיכון לדלקת בנרתיק בעתיד בין השאר ע"י היגיינה נכונה.

כדי להגן ולשמור על בריאות הנרתיק:

  • צריך לשמור על הנרתיק נקי ויבש. התרחצי יום יום בעזרת סבון עדין, שטפי ויבשי היטב.
  • הימנעי משטיפות (דושים), למעט דוש של כף חומץ מדולל בליטר מים. השטיפות מקלקלות את האיזון העדין בנרתיק ועלולות לגרום להתפתחות דלקת.
  • הימנעי משימוש קבוע בפדים / תחתוניות.
  • הימנעי מסבונים מבושמים ומוצרי ספריי נשיים לאזורים אינטימיים, כי הם מגרים את הנרתיק.
  • שימי לב לנגב את עצמך מכיוון קדימה לאחור לאחר הליכה לשירותים.
  • אל תלבשי בגדים צמודים והדוקים שעלולים לאגור לחות ולגרות את הנרתיק ולגרום לחיידקים או לפיטריות לצמוח.
  • לבשי תחתונים מכותנה. כותנה סופגת לחות טוב יותר מניילון.
  • קיימי יחסי מין בטוחים והימנעי מהחלפת בני זוג רבים.
  • השתמשי בקונדום.
  • הורידי את רמת המתח שלך.

איך לספר לרופא על בעיות בנרתיק?

ראשית כדאי שתלכי לבדיקות שגרתיות אצל הגניקולוג, פעמיים בשנה.
ספרי לו אם יש לך סימנים שונים בנרתיק כמו ריח, תחושת צריבה או הפרשה שונה.
הרופא שלך יבצע בדיקות לברר איזו דלקת יש לך.
אל תהיי נבוכה. זיהומים בנרתיק נפוצים בנשים בכל הגילאים ללא קשר אם הן פעילות מינית או לא.
שוחחי על הסימנים שיש לך בפתיחות. רוב הרופאים יבדקו אם יש לך דלקת בנרתיק רק אם תספרי להם על הסימנים שיש לך
עשי מה שהרופא מציע לך. טלי את התרופות במלואן ובדיוק לפי ההוראות.

האם בן הזוג צריך לקבל טיפול?

תלוי איזו סוג דלקת יש לך.

ואגינוזיס חיידקי (גרדנרלה)- אינו נחשב למחלת מין למרות שהוא עלול להיות כרוך בקיום יחסי מין. רוב הרופאים לא יטפלו בבן הזוג שלך, כי מחקרים רפואיים לא הוכיחו שיש תועלת לטפל בבן הזוג. אך אם הדלקות חוזרות יתכן שהרופא ימליץ על כך.

פטריות- בדרך כלל דלקות פטרייה אינן עוברות במגע מיני, כך שלא מומלץ לטפל בבן הזוג. לעיתים יש לשקול זאת כשיש לאישה דלקות חוזרות. מעט מבני הזוג עלולים לחוות סימנים וייהנו מטיפול מקומי בתכשירים אנטי- פיטרייתיים.

טריכומונאס- טריכומונאס היא מחלה המועברת במגע מיני ובני זוג צריכים לקבל טיפול. הימנעי מקיום יחסי מין עד שהשותף שלך השלים את הטיפול והבריא.

לסיכום

הפרשה נרתיקית הינה תופעה שכיחה וטורדנית , אך כדאי לזכור שזו איננה "מכה שאינה כתובה בתורה" וכי יש טיפול מתאים, בתנאי שהגורם המחולל יאובחן. לשם כך, הכרחית בדיקה יסודית לזיהוי סוג הדלקת והגורם לה.

חשוב לדאוג שהטיפול יכלול גם את בן הזוג, שאם לא כן, יכולה להיות הדבקה חוזרת.

לפרטים  נוספים:  ד"ר שרגא וקסלר,       shraga@genicolog.net 
האתר  לבריאות   האשה  גינקולוג.NET

הדפסשלח לחבר
לכתבות נוספות בקטגוריה:
זיבה - גונוריאה Gonorrhea:
סיפיליס (עגבת):
מולוסקום
קונדילומות (יבלות וויראליות באזור הגניטאלי)
הרפס גניטלי (בדרכי המין)
כלמידיה ודלקות אחרות של השופכה Chlamydia & urethritis:
קונדילומה (יבלות של אברי המין) בנשים
האתר מוגן בזכויות יוצרים.
טיפול חדשני לשיפור צלקות אקנה
טיפול חדשני היעיל לשיפור צלקות אקנה שקועות זכה לאחרונה לאישור ה FDAהאמריקאי. לפרטים לגבי הטיפול ניתן לפנות לד"ר הרט 1700700723
רופאי עור מומחים בנו בשבילך מערכת אבחון וייעוץ מיידי לטיפול באקנה Online
מערכת MDacne נבנתה על ידי רופאי עור מומחים בעלי עשרות שנות ניסיון בטיפול באקנה ומומחים מובילים באינטליגנציה מלאכותית ומערכות מחשוב מתקדמות. על ידי ניתוח מצב האקנה האישי שלך המערכת מתאימה לך תוכנית טיפולית אישית. את רוב ההמלצות תוכל ליישם מיידית ומרשמים לתרופות תוכל לקבל במידת הצורך מרופא המשפחה.
"די לאקנה- דרכו של דרמטולוג לטפל בעור"- ספר חדש באנגלית עם טיפים לטיפול באקנה
ספרו הדיגיטלי החדש באנגלית , של עורך אתר האקנה- ד"ר יורם הרט- מומחה למחלות עור ואקנה, מבהיר את הסיבות להיווצרות הפצעונים בנערות ותקופת הבגרות ומפרט כללי "עשה ואל תעשה" שימושיים, בנוסף לשיטות וטיפים מחדר הרופאים.
טיפול פוטותרפי לאקנה - עלייה מהירה בפופולאריות ברחבי העולם.
טיפול פוטותרפי מאפשר שיפור מהותי לאקנה הן בגיל ההתבגרות והן בגברים ונשים מעל גיל 20. לפרטים נוספים באתר האקנה הישראלי.
טיפול פוטודינמי להסרת נגעי שמש והצערת העור ללא ניתוח
פיתוחים חדשניים של חומרים ומקורות אור מיוחדים מאפשרים היום להסיר נגעי עור בצורה סלקטיבית ללא נזק מהותי לעור הבריא. לפרטים על חידושים בתחום הטיפול הפוטודינמי להצערת העור ולהסרת נזקי שמש ללא ניתוח.
אתר עם מידע על עור באנגלית
לדוברי האנגלית - אתר חדש עם מידע וטיפים על טיפול בעור. www.skintricks.com
מבצע מיוחד למוצרים נגד סבוריאה !!
ה Sebacare100 הוא מוצר חדשני המאפשר הקלה ומניעה של אודם בצידי האף בין הגבות ובקרקפת ללא שימוש בסטרואידים. מחיר מיוחד בחנות האתר !!
© כל הזכויות שמורות לאתר העור הישראלי
דרונט בניית אתרים